שתף קטע נבחר

"העשירון העליון צריך רק 60 משכורות לדירה"

נגידת בנק ישראל הציגה נתונים על אי השוויון בשוק הדיור. לדבריה, לעשירון התחתון דרושות 144 משכורות לרכישת דירה ממוצעת ב-600 אלף שקל, לעומת העשירון העליון שרוכש דירה ממוצעת ב-2 מיליון שקל. יוג'ין קנדל: "מחירי הדירות בישראל גבוהים ב-30% ממה שהם אמורים להיות"

העשירון התחתון רוכש דירה ממוצעת ב-600 אלף שקל בעוד מחיר דירה ממוצעת שרוכשים בני העשירון העליון הוא כ-2 מיליון שקל. למרות זאת, לעשירון התחתון דרושות 144 משכורות חודשיות לקניית דירה, בעוד לעשירון העליון דרושות כ-60 משכורות וזאת למרות שמחיר הדירה שהם רוכשים גבוה לאין שיעור.

 

כתבות נוספות בערוץ הנדל"ן :

יואב גלנט: "נבנה 20 אלף דירות בבאר שבע"

תל השומר: אושרה תוכנית ל-11,500 דירות

נדחה שיווק מאות דירות: "העדפה לדתיים"

 

את הנתונים על אי השיווין בשוק הדיור הציגה הערב (ד') נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, בכנס של מכון אלרוב בפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הכנס נערך לרגל חנוכת מכון אלרוב לחקר הנדל"ן ועסק בנושא היבטים חברתיים-כלכליים של שוק הנדל"ן בישראל 2015.

 

פלוג הציגה את הנתונים הממוצעים הידועים לפיהם דרושים 10.8 שנות עבודה של עובד שכיר ממוצע בכדי לרכוש דירה אך הציגה באופן מפורט את המציאות כאמור מאחורי הנתון הממוצע.

הנגידה קרנית פלוג ושר האוצר משה כחלון (צילום: גיל יוחנן) (צילום: גיל יוחנן)
הנגידה קרנית פלוג ושר האוצר משה כחלון(צילום: גיל יוחנן)

 

40% מקניית הדירות בת"א - משקיעים

הנגידה הציגה גם נתונים על משקל המשקיעים המקומיים בארץ ולפי נתונים שהציגה, משקל זה נע בעשור האחרון בין 25%-27%. "גם הגידול האחרון במשקל המשקיעים לא דרמטי ולא חורג מהמגמה ההיסטורית", הוסיפה פלוגה. "עם זאת, כשמסתכלים על תל אביב בלבד, המשקל של המשקיעים קרוב ל-40% מסך העסקאות לרכישת דירות".

 

פלוג דיברה על תפקיד המדינה. "מרבית הקרקעות נמצאות בידי המדינה ולכן צריכים להגדיל לאורך זמן ולטווח ארוך את שיווקי הקרקע הזמינה לבנייה באזורי ביקוש ולהציג כבר עכשיו תכנונים לשנים קדימה. זה שוק של ציפיות ולכן תכנונים רציניים בצנרת ישפיעו גם הם על השוק". 

 

נקודה נוספת שהעלתה פלוג בפני הממשלה היא לבטל את התמריץ השלילי שיש לרשויות מקומיות לאשר בנייה למגורים – תמריץ שלילי בדמות הארנונה שכן הרשויות המקומיות שואפות לקבל יותר עסקים בשטחיהן מאחר ואלו משלמות ארנונה גבוהה יותר. 

 

"הממשלה הנוכחית הציבה במקום גבוה מאוד בסדר העדיפויות את תחום הדיור", הוסיפה הנגידה. "אני בטוחה שאם נראה מדיניות רצופה ועקבית נתחיל לראות את הפירות".

 

"מחירי הדירות גבוהים ב-30% ממה שהם אמורים להיות"

"אחד הדברים הכי גרועים בשוק הנדלן זה הציפיות. אנשים קונים דירה מתוך ציפיה, הם מאמינים שמחירי הדירות ימשיכו לעלות ואז המחירים באמת עולים - ואז עוד אנשים קונים והציפיות ממשיכות. נכון להיום, על פי המדד שלנו וגם לפי מדד של קרן המטבע העולמית, מחירי הנדל"ן גבוהים ב-30% ממה שהם אמורים להיות באמת", כך אמר  בכנס יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה. 

 

קנדל המשיך ואמר כי "עד לא מזמן המדינה לא שאלה מה היא רוצה לעשות עם הקרקע הזאת, עד לא מזמן לא הייתה שום מדיניות ארוכת טווח לראיה מערכתית".

 

קנדל הציג את המדד שבו משתמשים במועצה הלאומית לכלכלה – מדד הבוחן את היקף ההכנסה של משק בית המיוחס להוצאות דיור. "אנחנו חושבים שזה המדד שהמדינה צריכה לחשוב עליו והיא צריכה לקבוע יעד ולדאוג להשיג את היעד הזה ושהוא לא יזוז. בעשור האחרון היחס הזה היה תנודתי מדי ומשפחות לא יכולות להתמודד עם תנודיות כזאת במרכיב ההוצאות הכי גדול שלהן".

 

קנדל התייחס כמו קודמיו בכנס, פלוג ואקירוב, לזמן הלוקח לדירה בישראל להיבנות ולהיות מוכנה לדיור מרגע התכנון ועד סיום הבניה. "התהליך כולו לוקח 13 שנה וזה אומר שאם רוצים להתחיל לתקן את השוק כי קיים מחסור של דירות ייקח לתיקון 13 עד שיגיע לשוק".

 

על פי קנדל, הנתון הזה מחייב תוכנית אסטרטגית רחבה: "אנחנו צריכים לדאוג מה צרכים עתידיים, לפי עיבודים שעשינו, בשנת 2030 הביקוש יגיע ל-65 אלף דירות חדשות בשנה. כדי לעמוד בזה, אנחנו צריכים כבר ב-2017 להתחיל לתכנן מדיניות ארוכת טווח כדי לעמוד בזה".

 

עוד התייחס קנדל לדבריו של אקירוב לפיו היום אין היום משקיעים שרוצים לשים את כספם בישראל בגלל שאין אווירה של השקעות. "צריך להפסיק את האווירה שבה תוקפים אנשים שמשקיעים כסף ומצליחים, זה מייצר מציאות בה אין הרבה השקעות חדשות וזה כמובן לא דבר חיובי למשק".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג
צילום: גיל יוחנן
מומלצים